החלטה בתיק ת"א 2334-06

1.         בפני בקשת התובע לפסילת חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט בתחום הפסיכיאטריה.

2.         עניינה של התביעה פיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, בגין תאונת דרכים מיום 19.10.05, בה נפגע התובע.

3.         במסגרת התביעה, מונו לתובע מומחים רפואיים בתחומי אורתופדיה, פסיכיאטריה וא.א.ג..

4.         בתחום הפסיכיאטריה מונה פרופ' רוברטו מסטר אשר נתן חוות דעת מיום 29.07.07, חוות דעת משלימה ראשונה מיום 18.03.09 וחוות דעת משלימה שנייה מיום 03.10.11. (להלן בהתאמה: "חוות הדעת הראשונה", "חוות הדעת השנייה" ו "חוות הדעת השלישית"). 

5.         בחוות הדעת הראשונה ציין המומחה כי הוא קיבל מידע מהתובע ומאשת התובע, גב' שירי ו', ובכלל זה אודות קורות חייו של התובע, אופיו, קשרי משפחתו, חיי משפחתו, עיסוקיו, עבודתו ומצבו הנפשי קודם לתאונה ואחריה. המומחה קבע בחוות הדעת כי לתובע נכות בשיעור 20% עקב הפרעה בתר חבלתית וכן נכות בשיעור 20% נוספים עקב הפרעת הסתגלות אשר באה לביטוי בדיכאון. כן קבע המומחה כי לתובע נכות בשיעור 10% בגין דיכאון אשר התפתח בחודשים קודם לתאונה. המומחה קבע כי הנכות כאמור היא זמנית למשך שנתיים ממועד חוות הדעת וכי בתום שנתיים יש להעריך את מצבו של התובע מחדש לקביעת נכותו הקבועה, אם תהיה כזאת.

6.         כאמור בחוות הדעת השנייה, זו נערכה על סמך מידע שקיבל המומחה מהתובע על חייו המשפחתיים ובמיוחד מערכת היחסים שלו עם אשתו, גירושיו מאשתו, עבודתו, חיי החברה שלו, מצבו הנפשי, הטיפול שהוא מקבל והכנסותיו בתקופה שאחרי חוות הדעת הראשונה. המומחה ציין בחוות הדעת כי למרות בקשתו, שני הצדדים לא העבירו אליו תיעוד רפואי מעודכן על מצב התובע. בחוות דעת זו קבע המומחה כי לו היה התובע עובר בהצלחה את הטיפול עליו המליץ בחוות דעתו הראשונה, הייתה נותרת לתובע, כתוצאה מהתאונה נשוא התביעה, נכות צמיתה בשיעור 10% לפי סעיף 34(ב) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956.

7.         אחרי שהוגשה חוות הדעת השנייה ועוד טרם הוגשו תצהירי העדות הראשית של הצדדים, התקיימו, לבקשת התובע, שני דיונים בהם נחקר פרופ' מסטר על שתי חוות הדעת הראשונות. בדיון השני (מיום 28.03.11), הוריתי כי המומחה יערוך חוות דעת נוספת לאחר שיועברו אליו מלוא התיעוד הרפואי המתייחס לטיפול הרפואי והשיקומי שקיבל התובע, פרטי החונכת של התובע ומסמכים מתביעת הגירושין של התובע. 

8.         כאמור בחוות הדעת השלישית, זו נערכה על סמך תיעוד רפואי ומסמכים מתיק הגירושין שהומצאו למומחה, מידע שנמסר על ידי התובע אודות מצבו הנפשי, מצבו הכלכלי, יחסיו עם בני משפחתו, גירושיו, חיי החברה שלו ועבודתו וכן מידע שהתקבל מהחונכת של התובע. בחוות דעת זו קבע המומחה כי לתובע נגרמה עקב התאונה נכות בשיעור 10% בגין הפרעת דחק בתר חבלתית, אשר נמשכה ממועד התאונה ועד לתחילת שנת 2007. המומחה קבע כי משנת 2007 אין לתובע נכות נפשית עקב התאונה. כן קבע כי משנת 2007 התובע לוקה בהפרעת דיכאון/חרדה בדרגת חומרה בינונית-קשה אשר נגרמת על ידי גורמים שאינם קשורים לתאונה ואשר קשורים לגירושיו, קשייו הכלכליים ויחסיו עם בני משפחתו ובעטיים לתובע נכות צמיתה בשיעור 20%.

9.         לאחר שהתקבלה חוות הדעת השלישית, לבקשת התובע התקיים דיון נוסף, ביום 11.07.12, בו שוב נחקר פרופ' מסטר על חוות דעתו.

10.        לאחר זאת, ביום 18.11.12 הגיש התובע בקשה לפסילת חוות דעתו של פרופ' מסטר. התובע טוען כי יש לפסול את חוות הדעת מטעמים שונים. בין שאר טענותיו, טוען התובע כי חוות דעתו של פרופ' מסטר משוללת בסיס מבחינה עובדתית וכי קביעותיו אינן מתיישבות עם העובדות לאשורן. כך למשל טוען התובע כי מחומר הראיות עולה כי בחלוף פרק זמן קצר לאחר התאונה הוא נאלץ לסגור את בית עסקו, אותו הוא ניהל עובר לתאונה ובו הושקעו על ידו כספים רבים ועקב כך הוא נקלע למשבר כלכלי קשה. טוען התובע כי פרופ' מסטר לא ייחס לעובדות אלה משקל כלשהו. כן טען התובע כי מחומר הראיות עולה כי כתוצאה מהתאונה והשלכותיה הכלכליות ו/או הנפשיות הקשות, בין היתר, עליו נישואיו של התובע על שרטון, הוא התגרש מאשתו ואין לו משפחה תומכת, דברים אשר החמירו את מצבו הנפשי, כאשר קיים קשר ישיר בין גירושיו לבין מצבו, הן הפיזי והן הכלכלי. (ר' סעיפים סעיף 4, 9-11, 15, 23, 25, 32, 36 ו-57 לבקשה).

11.        מן העבר השני, טוענת הנתבעת כי השינוי שבין חוות הדעת הראשונה לחוות הדעת השלישית מקורו גם ואולי בעיקר לאור מידע חדש מהותי שהובא לידיעתו של המומחה, אשר היווה בסיס לקביעותיו ואשר עמד בסתירה לדברים שמסר התובע למומחה. לטענת הנתבעת, התובע מסר למומחה כי לפני התאונה עסקיו שגשגו והזוגיות שלו עם אשתו הייתה תקינה, שעה שמסעדותיו של התובע קרסו עוד קודם לתאונה וללא קשר אליה, הוא צבר חובות עוד קודם לתאונה וללא קשר אליה ובעיותיו בזוגיות החלו עוד לפני התאונה. לטענת הנתבעת, במסגרת חוות הדעת הראשונה, התובע וגרושתו מסרו למומחה פרטים כוזבים. עוד לטענת הנתבעת, במסגרת הליך אחר תלה התובע את כישלונות עסקיו בניהול ומעשים של גרושתו ולא בתאונה. כן טוענת הנתבעת כי לא נכונה הטענה כי התובע התגרש בעקבות התאונה וכי בעיות קשות לרבות בעיות אמון היו מנת חלקו של התובע עם אשתו שנים רבות לפני התאונה וללא קשר אליה.  (סעיפים 1-6 לתגובה).

12.        מחוות הדעת של פרופ' מסטר ועדותו ברור כי המומחה הסתמך על חומר עובדתי אשר הובא בפניו אם מפי התובע, אשת התובע וחונכת התובע, ואם ממסמכים שונים ובכללם מסמכים רפואיים לרבות תיעוד רפואי לתקופה הקודמת לתאונה, וכן מסמכים שאינם רפואיים. לדברי פרופ' מסטר, בחומר שהיה בפניו בעת עריכת חוות דעתו השלישית, היו נושאים כלכליים ומשפחתיים, אשר השפיעו על התובע ושאינם קשורים לתאונה. לדברי פרופ' מסטר, נושאים אלה גרמו לו לשנות דעתו. המומחה אמר עוד כי בעניינו של התובע קיימים בעיות סביבתיות, משפחתיות וכלכליות, גירושין קשים, פרידה ממשפחה, סכסוכים עם אחים והליכי הוצאה לפועל, שאינם קשורים לתאונה. (פרוט'  עמ' 31 ש' 7-8, 19-23, 25-26. עמ' 32 ש' 1-13. עמ' 46 ש' 3-6, 9-14.). 

13.        המומחה נחקר כאמור עוד טרם הוגשו תצהירי העדות הראשית וראיות הצדדים וטרם שמיעת העדים. חומר הראיות הרלבנטי למחלוקות העובדתיות שבין הצדדים, כמשתקף בכתבי הטענות שהגישו במסגרת בקשת התובע לפסילת חוות דעת המומחה, הונח בפני המומחה מטעם בית המשפט והוא מצוי בידי הצדדים, אך ראיות אלה טרם הובאו בפני בית המשפט וטרם התבררו.

14.        במצב דברים זה, שבו חוות הדעת של פרופ' מסטר מבוססת על תשתית עובדתית רפואית ושאינה רפואית וטענות הצדדים, במסגרת הבקשה לפסילת חוות דעת המומחה, כרוכות במחלוקות עמוקות ביחס למהות העובדות אשר הובאו בפני פרופ' מסטר ובכלל זה קורות החיים של התובע, מערכת היחסים שלו עם בני משפחתו, עבודתו ומצבו הכלכלי, לפני ואחרי התאונה; ביחס למהימנות העובדות; ביחס לנכונות מסקנות המומחה מהתשתית העובדתית אשר הונחה בפניו; המשקל שנתן או לא נתן המומחה לעובדות כאלה ואחרות; נכונות המסקנות מהתיעוד הרפואי וכיו"ב - הרי שלא ניתן להידרש לטענות הצדדים בסוגיות אלה בטרם תונח בפני בית המשפט המסכת העובדתית המבוררת. למחלוקות העובדתיות בין הצדדים כמפורט לעיל, יש השלכות ישירות על חוות הדעת בתחום הפסיכיאטרי. (לראיות שיש בכוונת הצדדים להביא ר' למשל סעיפים 21, 23, 43, 44, 70 לתצהיר התובע וסעיפים 1(א), 2(ב), 2(ד) ו- 2(ו) לתיק המוצגים של הנתבעת).

15.        אשר על האמור, הבקשה לפסילת חוות דעת המומחה תידון לאחר שמיעת ההוכחות. טענות הצדדים שמורות להם. 

המזכירות תמציא החלטה זו לב"כ הצדדים .

ניתנה היום, כ"ט טבת תשע"ג, 11 ינואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: